Vayedaber

אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאֵין מִתְרַפִּין מִשְּׁפִיכוּת דָּמִים. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. יָצָא רוּבִּוֹ אֵין נוֹגְעִין בּוֹ כול'. חַיישִׁינָן שֶׁלֹּא יָמוּת. וְאֵין דּוֹחִין נֶפֶשׁ מִפְּנֵי נֶפֶשׁ. לֹא סוֹף דָּבָר שֶׁאָמַר לוֹ. הֲרוֹג אֶת אִישׁ פְּלוֹנִי. אֶלָּא אָמַר לוֹ. חֲמוֹס אֶת אִישׁ פְּלוֹנִי. גּוֹי בְגוֹי גּוֹי בְיִשְׂרָאֵל חַייָב. יִשְׂרָאֵל בְּגוֹי פָטוּר. רַב חִסְדָּא בָעֵי. מָהוּ לְהַצִּיל אֶת הַגָּדוֹל בְּנַפְשׁוֹ שֶׁלְּקָטוֹן. הָתִיב רִבִּי יִרְמָיָה. וְהָֽתְנָן. יָצָא רוּבּוֹ אֵין נוֹגְעִין בּוֹ שֶׁאֵין דּוֹחִין נֶפֶשׁ מִפְּנֵי נֶפֶשׁ. רִבִּי יוּסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי לֵוִי. שַׁנְייָא הִיא תַּמָּן דְּלֹא נוֹדַע מִי הוֹרֵג אֶת מִי.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

זאת אומרת. אמתני' דמייתי לקמיה קאי והכי הוא בהדיא בשבת שם כלומר ומהאי מתני' שמעינן כר' יוחנן דאין מתרפאין משפיכות דמים:

דתנינן תמן. פ''ז דאהלות האשה המקשה לילד מחתכין את הולד במעיה ומוציאין אותו איברים מפני שחייה קודם לחייו יצא רובו אין נוגעים בו שאין דוחין נפש מפני נפש:

בנפשו של קטן. אם היה קטן רודף אחר הגדול להורגו מהו שמצילין את הגדול בנפשו של קטן כדין רודף או דילמא הואיל ולאו בר עונשין הוא לא וגרסינן להא לעיל סוף פ' בן סורר ומורה:

התיב ר' ירמיה. ומאי קמיבעיא ליה והתנינן וכו' אלמא דאע''פ שקטן זה רודף הוא אין מצילין אותו בנפשו:

שנייא היא תמן. דלא קרינן ליה רודף שהרי אין אתה יודע מי הוא ההורג והרודף את מי דאיכא למימר נמי שהיא רודפת אחריו דכמו שהיא מסוכנת למות כך הולד מסוכן למות הלכך מניחין הדבר כמות שהוא ואין נוגעין בו כי קא מיבעיא לן כגון שהקטן רודף אחר הגדול ואינו נרדף ממנו ולא איפשיטא:

אָמַר רִבִּי הוּנָא. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאֵין מִתְרַפִּין מִגִּילּוּי עֲרָיוֹת. דְּתַנֵּי. שַׁבָּת הוּתְּרָה מִכְּלָלָהּ. נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה לֹא הוּתְּרָה מִכְּלָלָהּ. 11a שַׁבָּת שֶׁהוּתְּרָה מִכְּלָלָהּ לֹא לְהִתְרַפּוֹת. וְדִכְווָתָהּ נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה לֹא הוּתְּרָה וַאֲפִילוּ לְהִתְרַפּוֹת. וְלֹא סוֹף דָּבָר שֶׁאָמַר לוֹ. הֲבֵא לִי אֵשֶׁת אִישׁ. אֶלָּא אֲפִילוּ לִשְׁמוֹעַ אֶת קוֹלָהּ. כְּהָדָא חַד בַּר נַשׁ רְחַם אִיתָא בְּיוֹמוֹי דְרִבִּי לָֽעְזָר וְסִכֵּן. אֲתוֹן שְׁאֲלוּן לְרִבִּי לָֽעְזָר. מָהוּ דְתֵיעֲבוֹר קוֹמוֹי וִייחִי. אֲמַר לוֹן. יָמוּת וְלֹא כֵן. מָהוּ דְִישְׁמַע קוֹלָהּ וִייחִי. אֲמַר לוֹן. יָמוּת וְלֹא כֵן. וּמַה הֲווָת. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי וְרִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן. חַד אָמַר. אֵשֶׁת אִישׁ הֲווַיי. וְחַד אָמַר. פְּנוּיָה. מָאן דָּמַר אֵשֶׁת אִישׁ נִיחָא. וּמָאן דָּמַר פְּנוּיָה. וְהָא בַּר כּוֹחָא נַגָּרָא רְחַם אִיתְּתָא בְּיוֹמוֹי דְרִבִּי לָֽעְזָר וְסִכֵּן. כָּאן בְּאֵשֶׁת אִישׁ כָּאן בִּפְנוּיָה. וַאֲפִילוּ תֵימָא. כַּאן וְכָאן בִּפְנוּיָה וְכָאן וְכָאן בְּאֵשֶׁת אִישׁ. תִּיפְתָּר שֶׁנָּתַן עֵינָיו בָּהּ עַד שֶׁהִיא אֵשֶׁת אִישׁ. אִית דְּבָעֵי מֵימַר. אִיתָה רוֹבָה הֲווָת וְלָא הֲווָת מַשְׁמַע לֵיהּ. וְכָל מַה דַהֲוָה עֲבַד בְּאִיסּוּר הֲוַה מֵעֲבֲד. בְּגִין כֵּן לָא שָׁרָא לֵיהּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ואית דבעי מימר. דהיינו טעמא שאשה גדולה וחשובה היתה ולא היתה נשמעת לו שישאנה בהיתר וכל מה שיעשה עמה יהיה באיסור ולפיכך לא רצה להתירה לו:

ואפי' תימא כאן וכאן בפנויה גרסינן וכן הוא שם :

תיפתר. הא דאסר שנתן עיניו בה עד שהיא אשת איש ומש''ה לא רצה ר''א להתיר אע''פ שמת בעלה אח''כ ונעשית פנויה:

א''ר הונא זאת אומרת. אברייתא דלקמיה קאי ובפ' שמנה שרצים גריס הכי בהדיא אמר רב הונא מתניתא אמרה כן שאין מתרפאין מגילוי עריות כלומר דמייתי סייעתא מברייתא לדברי ר' יוחנן דלעיל וכן לקמן גבי שפיכות דמים:

שבת שהותרה מכללה. לענין מאי לאו להתרפאות קאמר דפיקוח נפש דוחה את השבת ודכוותיה הא דקאמר נערה המאורסה לא הותרה מכללה ואפי' להתרפאות קאמר ש''מ שאין מתרפאין בגילוי עריות:

הבא לי אשת איש. ויתרפא מחולי אהבה אשר לו אלא אפי' אינו רוצה כ''א לדבר עמה ולשמוע את קולה בלבד אין שומעין לו:

רחם איתא. אהב אשה אחת:

ימות ולא כן. אפי' ימות ולא יעשה כן בישראל ואפי' להעביר אותה לפניו בלבד:

מהו דישמע קולה וייחי. ואם הוא מתרצה לשמוע קולה בלבד ואף שלא יראנה ומחמת זה יחיה מחליו:

ומה הוות. אותה האשה שהחמיר ר''א כל כך:

ומ''ד פנויה. מאי כולי האי היה לו לישא אותה:

והא בר כוחא נגרא. כך שמו:

וסכן ושרא ליה ר' אליעזר. וכן הוא בשבת שם:

כאן בפנויה. מי נימא הא דהתיר בפנויה והא דאסר באשת איש:

וסכן. נסתכן מחמת חולי אהבתה:

מַעֲשֶׂה בְּאֶלְעָזָר בֶּן דָּמָא שֶׁנְּשָׁכוֹ נָחָשׁ וּבָא יַעֲקֹב אִישׁ כְּפַר סָמָא לְרַפּוֹתוֹ. אָמַר לוֹ. נֵימָא לָךְ בְּשֵׁם יֵשׁוּ בֶּן פַנְדֵּרָא. אָמַר לוֹ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. אֵי אַתָּה רַשַּׁאי בֶּן דָּמָא. אָמַר לוֹ. אֲנִי אָבִיא רְאַייָה שֶׁיְּרַפְּאֵינִי. לֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא רְאָייָה עַד שֶׁמֵּת. אָמַר לוֹ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. אַשְׁרֶיךָ בֶּן דָּמָה. שֶׁיָּצָאתָ בְשָׁלוֹם מִן הָעוֹלָם וְלֹא פָרַצְתָּ גְדֵירָן שֶׁלַּחֲכָמִים. לְקַייֵם מַה שֶׁנֶּאֱמַר וּפוֹרֵץ גָּדֵ֖ר יִשְּׁכֶ֥נּוּ נָחָֽשׁ. וְלֹא נָחָשׁ נְשָׁכוֹ. אֶלָּא שֶׁלֹּא יִשְׁכֶּנּוּ לְעָתִד לָבוֹא. וּמַה הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר. אֲשֶׁ֨ר יַֽעֲשֶׂ֥ה אוֹתָם הָֽאָדָ֖ם וָחַ֣י בָּהֶ֑ם

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ולא נחש נשכו. בתמיה הא מת עכ''פ מנשיכת נחש:

ומה הוה ליה למימר. הראיה שרצה להביא שמותר:

הַמְסַפֵּר לְגוֹי מְסַפֵּר עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַבְּלוּרִית. וְכֵיוָן שֶׁמַּגִּיעַ לַבְּלוּרִית הֲרֵי זֶה מוֹשֵׁךְ אֶת יָדָיו. הַמִּסְתַּפֵּר מִן הַגּוֹי הֲרֵי זֶה רוֹאֶה בַמַּרְאֶה. מִן הַכּוּתִי אֵינוֹ רוֹאֶה בַמַּרְאֶה. הִתִּירוּ לְבֵית רִבִּי שֶׁיְּהוּ רוֹאִין. שֶׁהָיוּ זְקוּקִין לַמַּלְכוּת. שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הִתִּירוּ לְבֵית רִבִּי. שֶׁיְּהוּ רוֹאִין בַּמַרְאֶה וְשֶׁיְּהוּ מְסַפְּרִין קוֹמֵי וְשֶׁיְּלַמְּדוּ אֶת בְּנֵיהֶן יְווָנִית. שֶׁהָיוּ זְקוּקִין לַמַּלְכוּת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

עד שמגיע לבלורית. שער אחוריו שמגדלין אותו לשם ע''ז:

הרי זה רואה במראה. כדי שיתראה כאדם חשוב ויהא הנכרי מתיירא להורגו:

מן הכותי. שאינו חשוד על שפיכות דמים לא התירו לראות במראה ולהסתפר ממנו:

התירו לבית רבי שיהו רואין. במראה מפני שהיו זקוקין למלכות והיו צריכין להתראות ביופי והידור:

ושיהו מספרין קומי. כדרך שמסתפרין הם להשערות מלפניו:

חַד גִּיּוּר הֲוָה סַפָּר וַהֲוָה אִיצְטְרוֹלוֹגוֹס וַהֲוָה חֲמִי בְּאִיצְטְרוֹלוֹגִיָּא דִידֵיהּ דִּיהוּדָאֵי שָֽׁפְכִין אַדְמֵיהּ וְלָא הֲווֹן אֶלָא אַמְגִיַירְתֵּיהּ. וַהֲוָה יוּדָאֵי אֲזַל בָּעֵי מִיסְפָּרָה גַבֵּיהּ קְטִיל לֵיהּ. כַּמָּן קְטַל. רִבִּי לָ‍ֽעָזָר בַּר יוֹסֵי אָמַר. שְׁמוֹנִים. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן אָמַר. שְׁלֹשׁ מֵאוֹת. וּבְסוֹף נִתְפַּלְלוּ עָלָיו וְחָזַר לְסִיאוּרוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

חד גיור. הוה ספר בעודו בגיותו והיה חוזה כוכבים וראה באיצטרוגליא שלו שהיהודים יהיו שופכין את דמו וכסבור היה שיהרגו אותו ובאמת לא הוה אלא אמגיירתיה שהראו לו שעתיד להתגייר ויהו שופכין את דמו והוא לפי טעותו היה הורג כל היהודים הבאים להסתפר ממנו:

כמן. כמה מהן קטל:

ובסוף. לאחר שנתגייר אחר זה ונודע להם שהרג יהודי' כל כך התפללו עליו שיחזור לסורו ואל יתערב זר הרוצח הזה עמהן:

תַּנֵּי. גּוֹי שֶׁמּוֹכֵר סְפָרִים תְּפִילִּין וּמְזוּזּוֹת 11b אֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ. וְהָתַנֵּי. מַעֲשֶׂה בְגוֹי אֶחָד בָּצַיְדָן שֶׁהָיָה מוֹכֵר תְּפִילִּין סְפָרִים וּמְזוּזּוֹת. וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְאָֽמְרוּ. מוּתָּר לִיקַּח מִמֶּנּוּ. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נָתָן בְּשֵׁם רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָה. בְּגֵר שֶׁחָזַר לְשִׂיאוּרוֹ הָיָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

בגר שחזר לשיאורו היה. והיה יודע דבעי לשמן וכגון שחזר לסורו מחמת יראה שלא יהרגוהו הנכרים דאל''כ כ''ש דהוי ליה מין:

אין לוקחין ממנו. דבעינן כתובה לשמן:

משנה: אֵילּוּ דְבָרִים שֶׁל גּוֹיִם אֲסוּרִין וְאִסּוּרָן אִסּוּר הֲנָאָה הַיַּיִן וְהַחוֹמֶץ שֶׁל גּוֹיִם שֶׁהָיָה מִתְּחִילָּתוֹ יַיִן וְחֶרֶס אַדְרִייָנִי וְעוֹרוֹת לְבוּבִין. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר בִּזְמַן שֶׁהַקֶּרַע שֶׁלּוֹ עָגוֹל אָסוּר וּמָשׁוּךְ מוּתָּר. וּבָשָׂר הַנִּכְנָס לַעֲבוֹדָה זָרָה מוּתָּר וְהַיּוֹצֵא אָסוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא זִבְחֵי מֵתִים דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה. הַהוֹלְכִין לַתַּרְפּוּת אָסוּר מִלָּשֵׂאת וּמִלָּתֵת עִמָּהֶן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' שהיה מתחילתו יין. ולאפוקי היכא דקנה העכו''ם חומץ מישראל דלא מתסר בהנאה משום דחומץ לא מנסכו ליה לע''ז:

וחרס אדרייני. אדריאנוס קיסר היה מגבל טיט ביין ועושה ממנו כלים ולא היה מצרפן בכבשן ונושאים אותן במלחמה וכשרוצים היו משימים אותן החרסין במים ונמוחים שם והטיט שוקע למטה ונשאר היין מזוג במים ועל שם אדריאנוס נקרא חרס אדרייאני:

ועורות לבובין. קורעין הבהמה מחיים כנגד הלב כמין נקב עגול ומוציאין הלב ומקריבין אותו לע''ז:

משוך מותר. שאין עושין לע''ז אלא עגול והלכה כרשב''ג:

והיוצא אסור. בהנאה מפני שכבר נעשה תקרובתו:

לתרפות. לטעות ע''ז. מקום ערוה של אשה נקרא בית תרפה:

אסור לשאת ולתת עמהן. דאזלו ומודו לע''ז ועוד דזבני מידי דצריך לתקרוב' ע''ז והבאין מותרין דמאי דהוה הוה והלכה כר''ע:

הלכה: אֵילּוּ דְבָרִים שֶׁלְּגּוֹיִם אֲסוּרִין כול'. רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הֲוָה אֲמַר. מָתוֹק מַר חַד אֵין בָּהֶן מִשׁוּם גִּילּוּי. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. הַחַד וְהַמַּר וְהַמָּתוֹק אֵין בָּהֶן מִשׁוּם גִּילּוּי וְלֹא מִשׁוּם יַיִן נֶסֶךְ. רִבִּי סִימוֹן מְפָרֵשׁ. הַחַד קוֹנְדִּיטוֹן. הַמַּר פְּסִינְתַּטוֹן. וְהַמָּתוֹק מָהוּ. חַמְרָא מְבַשְּׁלָה. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן זַייְדָל הָיָה לוֹ יַיִן מְבוּשָּׁל שֶׁנִּתְיַיחֵד בִּרְשׁוּת הַגּוֹי. שָׁאַל לְרִבִּי יַנַּאי בֵּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. אָמַר לֵיהּ. כֵּן אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. מָתוֹק אֵין בּוֹ לֹא מִשׁוּם גִּילּוּי וְלֹא מִשׁוֹם יַיִן נֶסֶךְ. רִבִּי יַנַּאי בֵּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אִיבְאָשׁ. סָֽלְקוֹן רִבִּי זֵירָא וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרִבִּי בּוּן בַּר כַּהֲנָא וְרִבִּי חֲנַנְיָה חַבְרֵיהוֹן דְּרַבָּנִן מְבַקְרָתֵיהּ. אַשְׁכָּחוֹן רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן זַייְדָל יְתִיב תַּמָּן. אָֽמְרֵי. הָא מָרָהּ דִּשְׁמוּעָתָא וְהָא מָרָהּ דְּעוֹבְדָא מִשְׁאֲלוּנֵיהּ. אֲמַר לוֹן. כֵּן אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ. מָתוֹק אֵין בּוֹ לֹא מִשׁוּם גִּילּוּי וְלֹא מִשׁוּם יַיִן נֶסֶךְ. אָמַר לֵיהּ. דִּילְמָא מִן הָדָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ דְּאָכֵן אָכֵן. אֲמַר לוֹן. לְעוּבְדָה וְסָֽמְכוּן עֲלוֹי. מִן דְּקָמוֹן רִבִּי איִלָא עִם רִבִּי בּוּן בַּר כַּהֲנָא אָמַר לֵיהּ. אִילוּלֵא דַאֲתוּן רַחֲמִין שְׁמוּעָתָא. וְלֹא מַתְנִיתָא הִיא. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. מְבוּשָׁל שֶׁלְּגוּי לָמָּה הוּא אָסוּר. שֶׁהָיָה מִתְּחִילָּתוֹ יַיִן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. הַיַּיִן וְהַחוֹמֶץ שֶׁהָיָה מִתְּחִילָּתוֹ יַיִן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתניתא אמרה כן. ממשנתינו נמי שמעינן לאיסורא דקתני שהיה מתחילתו יין אף על פי שנעשו חומץ אסור וה''ה במבושל דחיישינן שנסכו קודם שבישלו:

מן דקמון. לאחר שהלכו משם פגע ר' אילא וקם עם ר' בון וא''ל אילולא שאתם אוהבין השמעתתות דאמוראי ולומר הלכה בשמם ולא ברייתא דר' חייא היאי דתני לאיסורא:

אמר לון. ר' ינאי לעובדא אמר לה ר''ל ויכולין אתם לסמוך עליו:

דילמא מן הדא דריש לקיש דהכין הכין. שמא לא למעשה קאמר לה ריש לקיש אלא דהכין והכין מסתברא. ודוגמתו בסוטה פ' עגלה ערופה כל אילין מן אילין דהכין הכין ולא סמכין עליהון כלומר שרגילין לומר כך וכך נראה ואין סומכין עליהן למעשה:

הא מרא דשמועתא. ר' ינאי שאמר משמיה דריש לקיש והא מרא דעובדא ר' יהושע בן זיידל ונשאלוניהו:

איבאש. חלה ונכנסו ר' זירא וחבורתא דרבנן לבקרו:

והמתוק מהו חמרא מבשלא. שמבשלין אותו לבדו עד שנעשה מתוק:

המר. הוא פסינתון שהוא מבושל עם אפסינתון אשינצו בלעז:

החד. הוא קונטידין שמערבין אותו עם בשמים וסממנים ונעשה חריף:

מפרש. לאלו שלש יינות:

גמ' ר' יצחק בר נחמן וכו'. פליגא אליבא דריב''ל ר' יצחק אמר דבאלו שלש יינות אין בהן משום גילוי קאמר לפי שאין הנחש שותה מהן ור' סימון קאמר דאף אין בהן משום יין נסך לפי שאינם חשובים בעיניהם לנסכן לפני ע''ז. וגרסינן לסוגיא זו בפ''ח דתרומות:

רִבִּי אִמִּי הֲווּ לֵיהּ אוֹרְחִין. אֲמַר לוֹן. אִילוּלֵי חַמְרָא מְבַשְּׁלָא דִידִי מַגְלֵי לָא הֲוִינָא מַשְׁקַתְכוֹן. אֲמַר לֵיהּ רַב בִּיבַי. אַייְתוֹן וַאֲנָן שָׁתִינוֹן. אֲמַר. מָאן דְּבָעֵי מֵימַת יֵיזִיל יָמוּת גַּו בֵּיתֵיהּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

לא הוינא משקתכון. וכי לא הייתי משקה אתכם יין אלא שהיין מבושל שיש לי נתגלה:

ימות גו ביתיה. שאני חושש במבושל משום גילוי ואיני רוצה להשקות אותו בביתי:

בַּר יוּדָנָה הֲוָה לֵי קוֹנָדִּיטוֹן מַגְלֵי. שְׁאַל לְרַבָּנִין וְאָֽסְרוֹן. וְלֹא כֵן אֲמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. הַחַד וְהַמַּר וְהַמָּתוֹק אֵין בָּהֶן מִשׁוּם גִּילּוּי. רַבָּנִין דְּקַיְסָרִין מִשּׁוּם רִבִּי יוּדָה בַּר טִיטוּס. בַּאוּ דִּשְׁחִיק חַד לִתְלָתָא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ולא כן וכו'. ומפרש ר' סימון לעיל דחד הוא קונדיטון:

כאן דשחיק חד לתלתא. הא דקאמר ריב''ל דקונדיטון אין בו משום גילוי דוקא אם השים בתוכו משחיקת סממנין שליש אחד בשני שלישי יין דהואיל והסממנין הרבה בתוכו אין הנחש שותה ממנו:

בָּעוּן קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ. מְבושָּׁל שֶׁנִּתְגַּלֶּה מָהוּ. אֲמַר לוֹן. קָרֵינָה צְרִיכָה לְרִבִּי יוֹחָנָן וְאַתּוֹן שְׁאָלוּן לִי הָדָא. שְׁאָלוּן לְרִבִּי יִצְחָק וְאָסַר לוֹן. וְאִנְהַר רִבִּי אַבָּהוּ דָּמַר רִבִּי יוֹחָנָן אֲסִיר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

קרינא. הוא יין מתוק מתולדתו וקמיבעיא ליה לר' יוחנן אם יש בו משום גילוי ואתון שאלון לי הדא לזה שהיה יין טוב בתחלתו בתמיה:

ואינהר. מתוך הדברים נזכר ר' אבהו דבפירוש אסר ר' יוחנן למבושל שנתגלה:

(רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר.) בַּר נְטוֹזָא אִיתְגַּלְייָן לֵיהּ גִּיגִּיתֵיהּ. שְׁאִיל לְרִבִּי בָּא בַּר מָמָל. אָמַר לֵיהּ. אִם הָיָה נִכְנָס וְיוֹצֵא מוּתָּר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. אִם הָיָה יָשֵׁן מוּתָּר. רִבִּי חֲנִינָה רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. חַד אָמַר. יָשֵׁן מוּתָּר. וְחַד אָמַר. יָשֵׁן אָסוּר. מִסְתַּבְּרָא דְרִבִּי חֲנִינָה אָמַר. יָשֵׁן מוּתָּר. דִּבְכָל אֲתַר סָמִיךְ רִבִּי לָֽעְזָר לְרִבִּי חֲנִינָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אם הי'. אדם נכנס ויצא בתוך החדר שהיו אותן הגיגיות מותר שמתיירא הנחש לשתות מהן:

אם היה ישן. האדם אצל יין שנתגלה מותר לפי שאימת הישן עליהן:

דבכל אתר סמיך ר' לעזר לר' חנינא. מסייעא ליה בכל מקום וסבירא ליה כר' אלעזר:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source